בשונה מבעלי חיים אחרים, החוק בישראל לא מחייב חיסון חמוסים בכלל. עם זאת, על בעל החמוס לגלות אחריות ולדאוג לבריאות החמוס והסובבים אותו, בעלי חיים אחרים ובני אדם.

מקובל לחסן חמוסים נגד כלבלבת, פרוו וכלבת.

1. כלבלבת (דיסטמפר) היא מחלה ויראלית ממשפחת הצהבת שעלולה לגרום למוות של החמוס. היא אינה פוגעת בבני אדם. היא מועברת במגע עם הפרשות גוף. ופוגעת במערכות העצבים, הנשימה והעיכול. זוהי מחלה שקיימת בארץ בשכיחות משמעותית. היא עלולה להכנס הביתה, למשל, באמצעות מגע בלתי מורגש עם שאריות שתן של כלבים. לכן, חשוב לחסן נגדה גם אם החמוס לא יוצא מהבית.
2. פרוו אף היא מחלה נגיפית. היא מסוכנת בעיקר לגורים, אך עלולה לפגוע גם בחמוסים בוגרים. היא אינה יכול יכולה לעבור לאדם. פגיעת המחלה היא במערכת החיסון ובמערכת העיכול, ושיעורי התמותה גבוהים (כ40%). גם במקרה של הפרוו, דרך ההדבקה העיקרית היא במגע עם נוזלי הפרשות גוף. בשל עמידותו של הנגיף, המחלה יכולה לעבור בקלות גם באופן בלתי מורגש ולהגיע לחמוס שלא יוצא מהבית ולא בא במגע ישיר עם בעלי חיים אחרים.
3. כלבת היא מחלה ויראלית קטלנית מאוד (לאחר הופעת הסימפטומים, 100% תמותה(!)) לבעלי חיים בעלי דם חם, לרבות האדם, והיא פוגעת במערכת העצבים. היא עוברת באמצעות מגע עם נוזלי גוף. בישראל, המחלה נדירה, בעיקר בשל חיסון חובה של כלבים, אך מדי פעם מתגלים בעלי חיים נגועים (בעת כתיבת הפוסט 16/12/2023, התגלו מקרים של בעלי חיים נגועים באזור יריחו ועכו).

החיסונים:

• החיסונים נגד כלבלבת ופרוו (DP) ניתנים ביחד ב"חיסון כפול". בפעם הראשונה בשלוש מנות בהפרש של מספר שבועות, ולאחר מכן פעם בשנה. לאור שכיחותן של המחלות והקטלניות הגבוהה שלהן, מומלץ מאוד לחסן את החמוסים בחיסון הזה ראשון. אפשר לתת את החיסון החל מגיל חודשיים.
• חיסון כלבת ניתן במנה אחת. מומלץ לתת אותו מספר שבועות לאחר המנה האחרונה של DP. יש לחדש אותו אחת לשנתיים (החובה לחיסון שנתי לכלבים אינה נשענת על הצדקות וטרינריות). למרות נדירותה של המחלה בישראל וצורת ההדבקה הקשה יותר, אנו סבורים שהסיכון שבמחלה, ביחוד לאדם, המחיר הנמוך יחסית ושיעור תופעות הלוואי הנמוך כולם מצדיקים חיסון כלבת.