כאוהבי חמוסים בעצמנו, אנו מבינים היטב את הרצון להביא חמוס הביתה. אבל טיפול בחמוס הוא משימה תובענית בכמה היבטים, שנפרט להלן, והכרחי לוודא מראש שאתם יכולים לעמוד בה.

מטבעו של הנושא, אנו מציגים פה בעיקר את הקשיים בגידול חמוס. את היתרונות נפרט במקומות אחרים. חשוב לנו להדגיש שמטרתנו כאן היא לא לרפות את ידיו של מי ששוקל לקחת חמוס הביתה. להיפך, אנו שמחים על התרחבות קהילת בעלי החמוסים ועל כל חמוס שמוצא בית טוב. העניין כאן הוא לעזור לבעלי חמוסים פוטנציאליים לקבל החלטה מושכלת באשר להבאת חמוס הביתה.

השיקולים שאנו מצביעים עליהם כאן עשויים להיות עניין של סדרי עדיפויות. למשל, גם אם יש לנו הכסף או הזמן הנדרשים, אנחנו יכולים להעדיף להשקיע אותם בדברים אחרים. זה בסדר גמור, אבל צריך להחליט על זה לפני שאנו מוצאים את עצמנו עם יצור חי שדורש מאתנו דרישות שאנחנו לא מוכנים לעמוד בהן.

להלן מספר שיקולים שיש לשקול כשמחליטים על אימוץ חמוס או קניה שלו.

• כסף: מעבר לקניה של החמוס, יש הוצאות ראשוניות גדולות. צריך לרכוש ציוד, כולל כלוב, ומזון. כל אלה הוצאות שחייבים לעשות עוד לפני שהחמוס מגיע הביתה, והן מצטברות לסכומים של הרבה מעל 1,000 ש"ח . לאחר זמן מה, יש לחסן את החמוס ולבצע טיפולים וטרינריים ראשוניים. שגם הם עולים כ500 ש"ח, ובהמשך יש סירוס/עיקור (משתנה – סביב ה400 ש"ח לעיקור/סירוס כירורגי), והוצאות שוטפות על מזון, חידוש ציוד, חיסונים וטיפולים תקופתיים אחרים. אנו מעריכים את ההוצאה החודשית הממוצעת על חמוס בודד באזור ה250 ש"ח בחודש לפחות. בנוסף, יש לוודא שיש לנו אפשרות לשלם על טיפולי חירום, שעלותם עלולה להגיע לאלפי שקלים.
  חשוב מאוד לבחון מראש את היכולת והנכונות שלנו להתחייב להוצאות האלה.
• יכולת להקדיש זמן ותשומת לב: חמוסים דורשים תשומת לב רבה. רמת הביות שלהם שונה משל כלבים, וחלק מההתנהגות הטבעית שלהם, שמאוד לא נוחה לנו, דורשת השקעת זמן ומאמץ בחינוך. בניגוד למה שחושבים חלק מאתנו, לא ניתן להחזיק חמוס בכלוב כל הזמן. לפי המלצת האגודה האמריקאית לחמוסים, יש לאפשר לחמוסים לבלות לפחות ארבע שעות ביום מחוץ לכלוב. זה המינימום, אבל אם אנחנו רוצים חמוס שמח שיקשר אלינו, רצוי להגדיל את הזמן שלו מחוץ לכלוב ככל האפשר. בעלי חמוסים רבים משאירים את הכלוב פתוח בכל שעות היממה, והחמוסים נכנסים ויוצאים ממנו כרצונם. חמוסים דורשים שיתייחסו אליהם ואם הם לא מקבלים את היחס הזה, זה יכול לגרום להם לבעיות רגשיות והתנהגותיות. הם מנסים להגיע לכל מקום ועלולים לסכן את עצמם ולפגוע בדברים שונים שנמצאים בבית. לכן, יש צורך בהשגחה מתמדת.
  לכן, חמוס עשוי לא להתאים לבתים שבהם אף אחד מבני הבית לא נמצא בו במשך רוב היממה.
• יכולת להתמודד ולהכיל התנהגות אופיינית לחמוסים: לחמוסים יש התנהגויות ומאפיינים מסוימים שלא נוחים לנו. בין היתר, יש להם ריח אופייני, שעלול להיות חזק ולא נעים, הם נושכים כחלק מהתקשורת שלהם, ועושים צרכים במקומות שונים בבית. את כל התופעות האלה ניתן לצמצם, אבל אין דרך מעשית להעלים אותן כליל. מי שמתכנן להביא חמוס הביתה צריך לדעת שהן חלק מהחיים עם חמוס, ושהן עשויות להיות מאוד מאוד לא נעימות. הן חלק מהטבע של החמוס, ואין מקום לכעוס על החמוס או להעניש אותו כשהן מופיעות. הניסיון לטפל בתופעות האלה באמצעות ענישה פוגע בחמוס, בקשר שלו איתנו והוא בכל מקרה נועד לכישלון. מי שלא מסוגל לחיות איתן בכלל, לא יכול להחזיק חמוס.
• ילדים: יש בתים שבהם חיים ביחד בשלווה ובנחת ילדים וחמוסים ללא בעיות. עם זאת, יש קונצנזוס רחב בין בעלי חמוסים שהשילוב של ילדים צעירים  וחמוסים בבית אחד אינו רצוי, והוא מציב מספר אתגרים. אתייחס כאן לשניים מהם. ראשית, התנהגויות של חמוסים שעשויות להיות לא נעימות למבוגרים ובני נוער, עלולות להיות מסוכנות לילדים קטנים. בגלל הגובה הנמוך, תינוקות וילדים  צעירים חשופים לנשיכות במקומות רגישים יותר, והתנועה המגושמת שלהם, באופן יחסי, מאפשרת להם פחות לחמוק מנשיכות. נשיכה שעשויה להיות לא נעימה ברגל לאדם מבוגר, עלולה לגרום לנזק משמעותי בעין של תינוק. צרכים של חמוסים על הרצפה עלולים להיות מטרד לא נעים שדורש ניקוי עבור אדם בוגר, אך לתינוק זוחל שמכניס כל דבר לפה, הם בעיה הרבה יותר חמורה. האתגר השני הוא שכלל, ילדים צעירים אינם מספיק עדינים לטיפול בחמוסים, אך הם אוהבים בכל זאת להחזיק אותם וללטף אותם. חמוסים הם חיות קטנות ועדינות והם עלולים.להפגע. אנו ממליצים בחום מהבאת חמוס לבית עם ילדים קטנים, וגם אם מחליטים בכל את לעשות את זה, יש להשגיח בקפדנות למניעת פגיעה בשני הצדדים.
• יכולת ונכונות להתאים את הבית: חמוסים מנסים ומצליחים להגיע לכל מקום שיש להם גישה אליו. הם סקרנים, נבונים ואוהבים לשחק עם כל דבר. הם לומדים לפתוח ארונות ולהתעסק עם מה שיש בהם. זה יוצר סיכון גם להם (למשל, בהגעה לחומרי ניקוי מסוכנים או קפיצה החוצה מחלונות) וגם לחפצים שונים בבית (אתם לא רוצים שחמוס יעשה לכם צרכים בארון או יטרוף את הגרביים)  צריך לוודא שאין חפצים המונחים באופן שמאפשר לחמוס לטפס מאחד לשני ולהגיע למקומות שאנו לא רוצים שיגיע אליהם, יש לדאוג להתקנים שמונעים פתיחה של ארונות וכו'. לעתים צריך ליצור חסימה פיזית לאזורים מסוימים בבית. זה דורש תשומת לב, תכנון וחשיבה מתמדת קדימה, ועשוי להיות לא נוח.

הרשימה הזאת לא ממצה את כל האתגרים שכרוכים בגידול חמוסים. כדאי מאוד ללמוד את הנושא לעומק לפני שקונים או מאמצים חמוס. חמוסים הם בעלי חיים אינטליגנטיים, שובבים, ומצחיקים, שיודע להחזיר אהבה, וההשקעה בהם מאוד מתגמלת. אבל כפי שפרטנו, היא עשויה לעורר קשיים. ההחלטה צריכה להתקבל בשיקול דעת ואחריות גם ביחס לעצמכם ולשאר בני הבית, וגם ביחס לחמוס.