מבוא
תזונה בריאה היא בעלת חשיבות עצומה לרווחתו של החמוס, לבריאותו, ולמראהו. חשוב להכיר את מאפייני התזונה הדרושים לחמוס ולהקפיד עליהם.
חמוסים הם טורפים אובליגטוריים. כלומר, הם אמורים לקבל את כל מזונם מן החי. מערכת העיכול שלהם, ממערכת השיניים ועד המעיים, אינם מותאמים לעיבוד ועיכול של מזון צמחי. המשמעות היא, שחמוס אינו יכול להפיק מצמחים את חומרי התזונה הדרושים לו. במקרים מסוימים, מזון צמחי עלול לגרום בעיות של ממש, כולל חסימת מעיים ועד מוות!
אנא הימנעו ככל האפשר מהאכלת החמוסים במזון כמו ירקות ופירות ובוודאי מסוכרים וחטיפים שמבוססים על רכיבים צמחיים.
יש הסוברים, בטעות(!!!), ש"אם החמוס אוכל את זה, זה בוודאי בריא לו". אבל בדיוק כמו בני אדם ובעלי חיים אחרים, חמוסים עלולים לאכול גם דברים שאינם בריאים להם ואף מסכנים אותם.
חמוסים הם בעלי קצב חילוף חומרים מהיר. בין היתר, המשמעות היא שהם צריכים לאכול בתכיפות גבוהה וזקוקים למזון זמין כל הזמן. לכן, אין אפשרות לתת לחמוס "ארוחות" בזמנים קבועים ביום, ללא תזונה ביניהן.
הרכב תזונתי
תזונה של חמוסים צריכה להיות עשירה בחלבון ובשומן ודלה בפחמימות ובסיבים. ההמלצות להרכב התזונתי של אוכל לחמוסים הן כמפורט להלן:
- חלבון: לפחות 35%. רצוי מעל 40%.
- שומן: לפחות 20%. לגורים, לפחות 30%.
- פחמימות: פחות מ25%
- סיבים תזונתיים: כמה שפחות.
נדגיש כי אלה הדרישות לתזונת החמוס בכללותה, ולא מכל פריט מזון שהוא אוכל. למשל, אם אנחנו מאכילים את החמוסים בבשר עוף, שהוא דל שומן, אפשר להעשיר את התזונה בשמן סלמון, ולהשלים את החוסר. מאחר שחמוסים הם חיה פחות מוכרת בארץ, כבר נתקלנו, בהמלצות באתרי אינטרנט ובחנויות על מזון שבאופן מובהק אינו מתאים לחמוס.
בכל המוצרים של מזון יבש יש רכיבים צמחיים שממלאים תפקידים שונים ביצירת המזון, בשמירה על מבנהו וכו'. גם בחטיפים מוכנים רבים יש רכיבים שאינם מתאימים לחמוסים. על אריזות של מוצרים איכותיים מופיעים רשימת רכיבים, המסודרים לפי שיעורם, מהגבוה לנמוך, ושל ההרכב התזונתי (חלבונים, שומנים, פחמימות, מינרלים). יש להמנע לחלוטין ממוצרים ללא הפירוט הזה, ולבדוק אותו כדי לוודא התאמה לדרישות התזונה של חמוסים.
ככלל, מזון לכלבים אינו מתאים לחמוסים, מפני שהוא מכיל שיעור גבוה של דגנים ופחמימות. מזון איכותי לחתולים, וביחוד לגורי חתולים, בהחלט עשוי להתאים. אנו ממליצים לבדוק את ההרכב התזונתי והרכיבים של כל מזון מוכן הניתן לחמוס!
מזון יבש או טרי
בחלק זה של המאמר אנו מתייחסים למזון העיקרי של החמוס. נתייחס בהמשך לתוספות למזון הזה.
נראה שרוב בעלי החמוסים בישראל מעדיפים אוכל יבש, אולם ישנם בעלי חמוסים המבססים את תזונת החמוס על בשר טרי (או בשר המבושל בבית). היתרון של השיטה השניה הוא, כמובן, הימנעות מרכיבים לא רצויים המצויים במזון יבש. אנו גורסים שבשתי הגישות יש היגיון, ומעדיפים לא לנקוט עמדה, אך נביא כאן מספר שיקולים שיש להביא בחשבון בעת הבחירה באחת מהן.
- קרבה לתזונה המקורית של חמוסים – החמוס הוא חיית בית שלא קיימת בטבע. הם בויתו לפני למעלה מאלפיים שנה והם שונים גנטית מהמין הקרוב אליהם ביותר. עם זאת, ברור שהמינים הקרובים אליהם ביותר ניזונים ממזון טרי שהם משיגים באמצעות ציד. הטענה בעניין זה היא שתזונה של בשר טרי קרובה יותר לתזונה "המקורית" שלהם, ולכן בריאה להם יותר. טענת הנגד היא שבשר טרי שאנו קונים אינו דומה במיוחד לזה שמהם ניזונים סמורים בטבע. בוודאי שקרוביהם של החמוסים אינם צדים חיות גדולות כמו בקר, אולם גם תרנגולות אינן קרובות מאוד לעופות שניצודים על ידיהם בטבע.
- עמידות – כפי שכתבנו בתחילת המאמר, חמוסים זקוקים למזון זמין בכל עת. מזון יבש הוא עמיד יותר. עם זאת, יש לזכור כי גם הוא עשוי להזדהם. גם על המזון היבש יש לשמור בתנאים נאותים, באריזה סגורה וללא חשיפה לחום או לחות. יש לרוקן את הכלי, לנקות אותו, ולשים בו מזון חדש לפחות פעם ביום. אם בוחרים להזין את החמוסים בבשר טרי, יש לזכור כי הוא חשוף עוד יותר לקלקול וזיהום בחידקים. יש להקפיד על החלפה תכופה של המזון ואין להשאיר אותו עומד במשך שעות. בנוסף, יש להקפיד הקפדה יתרה על נקיון הכלי ואזור האכילה.
- שליטה ברכיבי התזונה – בנושא זה יש פנים לכאן ולכאן. מחד, כשמדובר במזון טרי או בהכנה עצמית, אנו שולטים ברכיבים ויכולים להבטיח שאין בו רכיבים שאינם מתאימים לחמוס. מאידך, ההרכב התזונתי אינו בהכרח יציב. למשל, רמת השומן עשויה להשתנות בין נתחים שונים, גם אם הם מאותו חלק של בעל החיים. לעומת זאת, במזון יבש איכותי, ההרכב התזונתי הוא יציב, וכך אנו יכולים לדעת בביטחון שהחמוס מקבל את מה שדרוש לו. בכל מקרה, במקרה של ספק, אפשר להשלים את התזונה ממקורות אחרים, וכדאי לעשות זאת.
- נוחות – היתרון הברור של מזון יבש הוא היכולת להחזיק אותו לאורך זמן, כל עוד הוא נשמר בתנאים מתאימים. מזון טרי דורש התעסקות רבה יותר.
מזון נוסף
אפשר ורצוי להעשיר את המזון העיקרי של החמוסים בביצים (מומלץ ביצה אחת בשבוע), שמן סלמון, דג (ללא עצמות!!!), וכיו"ב. לצורך פינוק וחינוך וכפרס באימון, ניתן לתת לחמוס נתחים של בשר טרי או להכין אותם, ללא תוספת של רכיבים צמחיים. בין צורות ההכנה המומלצות, בישול במים, קליה במחבת (ללא שמן!!!), יבוש בכלי מתאים ואף צליה. בכל מקרה, אין להוסיף תבלינים, שמן וכד'. נדגיש כי ככלל, מזון לבני אדם אינו מתאים לחמוסים, ואין לחלוק עמם את מזוננו. למשל, ניתן לבשל חזה או כבד עוף במים בלבד, לחתוך לקוביות של כס"מ (לגורים, 0.5 ס"מ), לחלק למנות שמספיקות ליום אחד ולהקפיא. מוציאים מהמקפיא לפי הצורך ומחזיקים במקרר בזמן שלא משתמשים.
כאמור, יש להמנע לחלוטין ממזון ממקור צמחי, לרבות חטיפים מתוקים ומלוחים, שוקולד וכד', ממרחים כמו ריבה או חמאת בוטנים. אם קונים חטיפים מוכנים לבעלי חיים, יש לבחון בעיון את רכיבי המוצר.
סיכום
ניסינו להציג כאן כללים פשוטים והנחיות שעשויות לסייע לבעלי חמוסים בתחילת דרכם בנושא התזונה והמזון. הקפדה על כללים אלה תסייע לכם לשמור על בריאותו ואיכות חייו של החמוס החמוד שלכם.
קישורים
הדרכה בנושאים נוספים הנוגעים לחמוסים