נושא שעולה שוב ושוב בשאלות של בעלי חמוסים הוא מופע הפרווה הצפוי אצל גורים שיוולדו מזיווג מסוים.
כתבנו בעבר על הגנטיקה של אלביניזם. זהו מקרה פשוט, מפני שאלביניזם נקבע על ידי גן בודד רצסיבי (קישור לפוסט). מופעים אחרים נקבעים על ידי שילוב של גנים – לעתים קרובות מופע עיקרי על ידי גן אחד, וגנים נוספים שמשפיעים על תופעות כמו כתמים, צבע האף, "גרביים" וכו'.
גנטיקה על קצה המזלג
גנוטיפ הוא המטען הגנטי של האורגניזם. פנוטיפ הוא התכונות של האורגניזם (לעתים, גורמים נוספים עשויים להשפיע על הפנוטיפ). למשל, באדם, אם בגנוטיפ יש שני גנים לעיניים בהירות, הפנוטיפ יהיה עיניים בהירות.
הDNA מורכב מזוגות של גנים. בתהליך ההפריה, עובר לעובר גן אחד מכל זוג של כל אחד מההורים כך שאצל הצאצא, כל זוג כולל גן אחד מהאב וגן אחד מהאם. אם הורה נושא שני "סוגים" שונים של הגן (אללים), ההסתברות לכל אלל שיעבור לצאצא היא 50%.
במצב שבו יש לחמוס שני אללים זהים במקום מסוים בגנום, הפנוטיפ יקבע על ידי אותו גן. אם שני האללים שונים, הפנוטיפ יקבע על פי היחסים ביניהם. לעתים קרובות יש אלל רצסיבי ואלל דומיננטי. במצב כזה, האלל הרצסיבי לא משפיע על הפנוטיפ ורק האלל הדומיננטי יתבטא. למשל, באדם, אם לאדם גן לעיניים כחולות וגן לעיניים חומות, העיניים שלו יהיו חומות, מפני שהגן לעיניים חומות הוא דומיננטי.
נקודה חשובה שמתפספסת לעתים קרובות היא שגנטיקה היא בינארית במובן שאו שאלל קיים, או שלא, ושהביטוי שלו בפנוטיפ נקבע באופן חד ערכי על ידי יחסי הגומלין עם הגן האחר בזוג. אין "ערבוב" ותוצאה הנמצאת במקום כלשהו בין הביטוי של כל אחד מבני הזוג!
איך זה מתבטא בפרווה של חמוסים
בהכללה לא גסה, מופעי פרווה כהים נוטים להיות דומיננטיים ביחס למופעי פרווה בהירים (למשל, אלבינו < לבן < שמפניה < סייבל < שחור). לכן, גם בהיעדר מידע נוסף, אנחנו יכולים לדעת שחמוס אינו נושא גנטיקה למופע כהה יותר משלו. מכאן שלשני חמוסים שמפניה לא יכול להיות גור סייבל. אבל הגנוטיפ של חמוס עשוי לכלול גנים למופע בהיר יותר מהפנוטיפ שלו, ולשני הורים במופע זהה עשוי להוולד גור במופע אחר. למשל, חמוס סייבל עשוי להיות בעל גנים למופע שמפניה, ואם מזווגים שני חמוסים כאלה, ההסתברות לגור שמפניה היא 25% – 0.5 לקבלת "גן שמפניה" מהאב * 0.5 לקבלת "גן שמפניה" מהאם (כלומר, ב"ממוצע סטטיסטי", אחד מכל ארבעה גורים יהיה שמפניה).
יש לשים לב שהיעדר צאצאים בהירים בזיווג בין שני חמוסים כהים לא מבטיח היעדר גנטיקה למופע בהיר אצל אף אחד מהם. רק זיווג של חמוס כהה עם חמוס בהיר נותן לנו מידע כזה. בלי להכנס לחישובים מתמטיים מדויקים, ככל שמזיווג כזה נולדים יותר צאצאים שכולם כהים, כך ההסתברות לגנטיקה של מופע בהיר אצל ההורה הכהה יורדת, אך היא לעולם לא תוכל להגיע ל0.
ככלל אצבע, חמוס לא יכול להיות כהה יותר משני הוריו, אבל יכול להיות בהיר משניהם. אם המופעים של ההורים אינם זהים, הגור לא יכול להיות בעל מופע כהה יותר מזה של ההורה הכהה יותר.
אם לחמוס יש צאצא בהיר ממנו, אנחנו יכולים לדעת בביטחון שהוא נושא גנטיקה למופע בהיר יותר.
כמה נקודות חשובות
- מופע הפרווה אצל חמוסים אינו יציב לחלוטין – לאורך חיי החמוס וגם לאורך השנה, גווני הפרווה עשויים להשתנות. לכן כדאי לחשוב על מופעים קרובים כמו שוקולד/סייבל ושמפניה/קינמון כמופע אחד לעניין זה.
- הפנוטיפ של מופע הפרווה מושפע במידת מה גם מגורמים שאינם גנטיים כגון תזונה, יחום, גיל ועוד.
- כשמדובר בהסתברות, אין לצפות שהתוצאה בפועל תהיה פרופורציונלית לחלוטין להסתברות במספרים שאינם גדולים מאוד. למשל, אם ההסתברות לגור אלבינו מזיווג מסוים היא 25%, איננו יכולים להניח שבכל המלטה רבע מהגורים יהיו אלבינו.
- מידע על הסטוריית ההמלטות של ההורים עשוי לשפר את ההערכה. אולם יש לשים לב לשילוב עם ההורה האחר ולזכור שהיעדר מופעים בהירים אצל צאצאים לא מבטיח את היעדרם בגנוטיפ של ההורה.
סיכום
מלבד בדיקה גנטית, שאינה נהוגה בישראל ובעולם בכלל, וללא מידע על הסטוריית המלטות (ולעיתים גם עם מידע כזה), אין דרך לדעת את הגנוטיפ של מופעי הפרווה אצל חמוסים שאינם אלבינו.
ככלל, לשני הורים במופע זהה (שאינו אלבינו), עשוי להוולד צאצא בעל מופע פרווה שונה. לשני חמוסים אלבינו, יכולים להוולד צאצאים אלבינו בלבד!
כדי להעלות את ההסתברות למופע מסוים, יש לבחון את הסטוריית ההמלטות ולבחור בני זוג ללא צאצאים במופעים אחרים, גם בזיווג עם חמוסים בהירים יותר.